להבין את הקסם של מקצבים א-סימטריים
המוזיקה המסורתית של הבלקן מהפנטת בזכות האנרגיה הבלתי נגמרת שלה, אך לאוזניים מערב-אירופאיות היא נשמעת לעיתים קרובות לא מוכרת. בעוד שאנחנו גדלים עם משקלים ישרים כמו 4/4, מוזיקת הריקוד הבלקנית מבוססת על מקצבים א-סימטריים ואי-זוגיים. המקצבים האלו נוצרים משילוב של קבוצות של שניים ושלושה. במקום לספור באופן שווה, פעימות קצרות וארוכות מתחלפות ביניהן. מי שהבין את העיקרון פעם אחת, מבחין מהר מאוד שהמבנה הזה מפתח דינמיקה סוחפת וייחודית משלו.
כדי ללמוד לרקוד את המשקלים האי-זוגיים האלו, כדאי להסתכל על כלי הנגינה. כפי שמתואר במדריך שלנו על תופים ומיתרים במוזיקת עולם, כלי הקשה כמו הטאפאן או הדרבוקה מכתיבים את הדגשים הקצביים. משקל 7/8, למשל, לא נתפס כשבע פעימות שוות, אלא כרצף של "קצר-קצר-ארוך" או "ארוך-קצר-קצר". הפעימה הארוכה מותחת את התנועה בצורה גמישה ומעניקה לריקודים כמו ה-Kolo או ה-Oro את האופי הקפיצי הטיפוסי שלהם.




