הגוף ככלי נגינה מהדהד
סטפס, הידוע באנגלית כ-Tap Dance, הוא אחת מצורות ריקודי הסולו המרתקות ביותר. הייחוד שבו: את/ה לא רק רקדן, אלא גם כלי הנגינה עצמו. באמצעות לוחיות מתכת קטנות המוברגות מתחת לעקבים ובקצות הנעליים, את/ה יוצר/ת צלילים קצביים בכל צעד. הסגנון הזה משלב תנועה עם כלי הקשה ומעניק לך תחושה חדשה לגמרי של קצב וקואורדינציה. החלק הכי טוב הוא שכשאת/ה לומד/ת לרקוד ללא בן זוג, את/ה נהנה/ית מחופש מוחלט. את/ה קובע/ת את הקצב, מתרכז/ת אך ורק ברגליים שלך ויכול/ה ללכת לאיבוד בתוך המוזיקה.
מתחילים רבים מהססים כי הם חושבים שצריך כישרון מוזיקלי יוצא דופן ומולד כדי לרקוד סטפס. זו טעות נפוצה. חוש קצב אינו מתנה בלעדית, אלא מיומנות שניתן לפתח באמצעות אימון ממוקד וחזרתיות. בסטפס את/ה לומד/ת צעד אחר צעד להניח את המכות במדויק ולהשתמש בגוף שלך כמטרונום. בתקופה הראשונה לא מדובר במהירות, אלא בבהירות הצליל. כל מכה נקייה בונה את הביטחון העצמי שלך עוד יותר.










